בכנס האיגוד בשנת…….. במלון דניאל בהרצליה

סיכום פאנל בנושא גלקטוגוגים בכנס האיגוד בשנת…….. במלון דניאל בהרצליה
מאת: מירי פבזנר- B.Pharm, IBCLC, רומי קדם- מדריכת הנקה, M.Sc Nutr. , ורד לב- IBCLC, N.D..

הנקה מוגדרת כאופציה ראשונה להזנת תינוקות על ידי ארגון הבריאות העולמי וגם על ידי ארגוני בריאות נוספים בעולם, לדוגמא האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ואקדמיה אמריקאית לרפואת משפחה. (1,2)

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מצהירה שחלב אם מותאם במיוחד ליונק האנושי וכל תחליפי חלב אם שונים ממנו באפן משמעותי, מה שהופך את חלב אם לאופציה המועדפת להזנת התינוק. כמו כן הם מצהירים שההנקה היא נורמה ולכן יש למדוד את התינוקות הלא יונקים ביחס ליונקים במדדים של התפתחות, גדילה והתפתחות. (1)

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה עד גיל שנתיים לכל הפחות. הנקה יכולה להימשך כל עוד האם והתינוק מעוניינים בכך. (3)

ההמלצה של משרד הבריאות בישראל, בדומה לארגוני בריאות נוספים בעולם היא הנקה בלעדית בששת החודשים הראשונים והמשך הנקה בתוספת מזון משלים לחלב אם עד גיל שנה ואף יותר מכך, כל עוד ההנקה מתאימה לאם ולתינוק. (4)

אספקת חלב נמוכה, אובייקטיבית או סובייקטיבית, הינה בין הסיבות הנפוצות להפסקת הנקה עם כל המשמעות הבריאותית הנובעת מכך. על כן גם אמהות וגם אנשי מקצוע פונים לסיוע של פתרונות פרמקולוגיים וצמחיים. (5)

שימוש בצמחים גלקטוגוגיים אינו בא להחליף יעוץ הנקה מסורתי הכולל תישאול מקיף, בניית תכנית טיפול פרטנית המתאימה למצבה של האישה המניקה ומעקבים קבועים לאורך זמן.

סקירת צמחים גלקטוגוגים הנפוצים בשימוש בישראל

מורינגה ( moringa oleifera)
עלי צמח המורינגה נמצאים בשימוש נרחב בארץ לצורך הגברת חלב.
כמות מידע מבוסס מחקר אודות היעילות והבטיחות של הצמח היא מאוד מצומצמת.
קיימים כמה וכמה מחקרים שנערכו בבעלי חיים שמצאו הגברת ייצור חלב בקרב פרות שקבלו תוספת של עלי מורינגה לתערובות שלהן. למשל במחקר שפורסם ב 2005 ע"י Nadir Reyes Sa´nchez ועמיתיו נמצא שתוספת של מורינגה לתזונת פרות גרמה לעלייה של כמעט פי 2 בתפוקת החלב (6).

מה ידוע ממחקרים בבני אדם? קיימים מחקרים מעטים מהפיליפינים

מחקר שנערך עם מורינגה כלל 53 נשים שחולקו לקבוצת מחקר ולקבוצת ביקורת. המחקר בדק מתן 2 קפסולות של 350 מ"ג מורינגה, 3 פעמים ביום לנשים לפני לידה, החל משבוע 35 ועד ליום ה-3 לאחר הלידה. נמצא כי לעומת קבוצת הביקורת, נוטלות המורינגה הראו התחלה מהירה יותר של ייצור חלב וכמות משמעותית גדולה יותר, כמו גם כמות משמעותית גבוהה יותר של חלב מרגע שהחל הייצור וממוצע גבוה יותר של ייצור החלב במשך יממה. המחקר מצא כי נטילה ממושכת יותר הובילה לכמות חלב גדולה ולהתחלת ייצור מהירה יותר (7).

מחקר נוסף בפגים: המחקר כלל 68 אמהות שילדו לפני שבוע 37. האמהות חולקו בצורה רנדומלית לקבוצת מחקר ולקבוצת ביקורת וקיבלו בין הימים 3 עד 5 לאחר הלידה קפסולות מורינגה במינון 250 מ"ג פעמיים ביום (קבוצת המחקר) או קפסולות פלצבו (קבוצת הביקורת). האמהות בשתי הקבוצות התבקשו לשאוב חלב במשאבת חלב כל 4 שעות. במחקר נמצא שכמות החלב אצל נשים בקבוצת המחקר הייתה גבוהה יותר. על המחקר נמתחה ביקורת עקב מספר משתתפות קטן, אחוז נשירה גבוה של משתתפות במהלך המחקר, הבדלים משמעותיים בכמות החלב בין נשים עוד טרם הטיפול במורינגה ועוד (8).

מחקר נוסף שנערך בפיליפינים כלל 82 אמהות ובדק נפח חלב נשאב באמהות לתינוקות שנולדו במועד שטופלו במורינגה (במינון של 2 קפסולות של 350 מ"ג פעם ביום) לעומת תינוקות שטופלו בפלצבו. נמצא שנפח החלב אצל אמהות שטופלו במורינגה היה גבוה יותר (9).

מבחינת הבטיחות:

קיימים מחקרים המצביעים על כך שמורינגה מורידה רמת סוכר. חשוב לקחת נתון זה בחשבון כאשר מדובר על אישה חולת סוכרת. (10)

ישנו מחקר בבעלי חיים שהראה שתמצית עלי מורינגה הורידה רמת של הורמוני בלוטת התריס. אמנם אין מחקרים בנושא זה בבני אדם, אך חשוב להיזהר במקרה של חוסר איזון ברמות הורמונים של בלוטת התריס (11).

מורינגה ותרופות מדללות דם- מידע מבוסס מחקר בנושא זה הינו מצומצם מאוד. Satish ועמיתיו מצאו במחקר שפורסם ב 2014 שמיצוי של עלי ושורשי מורינגה השפיע על הפעילות של חלבונים, המעורבים בקרישה. נדרש מחקר נוסף בנושא וקשה להסיק כרגע לגבי הרלוונטיות הקלינית של הממצא. (12)

חשוב מאוד לשאול את האישה, המעוניינת להתחיל טיפול במורינגה לגבי איזון רמות סוכר וסוכרת וגם לגבי התפקוד של בלוטת התריס שלה. כמו כן חשוב ליידע אותה לגבי ההשפעה האפשרית על הקרישיות.

גרגרנית יוונית- חילבה Fenugreek
צמח, הידוע במשך מאות שנים ברפואה העממית כמגביר חלב. שייך למשפחת הצמחים של החומוס, הבוטנים והסויה. על אף המספר המועט של הוכחות מבוססות מחקר, נמצא בשימוש נרחב לצורך הגברת חלב, אך רובו אינו מתועד. ישנן מעט מאוד עבודות על ההשפעה של חילבה על ייצור חלב והאיכות של העבודות הקיימות היא נמוכה עד בינונית . מנגנון הפעולה המדויק שלו אינו ידוע. בספר Medications and Mothers’ Milk מאת תומאס הייל הצמח מסווג כקטגוריה L3 "- מעט מידע, כנראה מתאים בהנקה". (13) המינון המקובל הוא 3-2 קפסולות של 610-580 מיליגרם שלוש פעמים ביום. מינון בתה: רבע כפית זרעים חלוטים בכוס מים שלוש פעמים ביום. אין לעבור על מנה של 6 גרם. (13)

דוגמאות למחקרים אודות היעילות:
מחקר שפירסם טורקילמז (Turkyılmaz ) עם עמיתים ב- 2011 כלל 66 נשים שחולקו לשלוש קבוצות: 22 נשים שתו חליטת תה של חילבה שלוש פעמים ביום, 22 שתו תה בטעם תפוח ו- 22 נשים לא שתו תה. נמצא שתינוקות של נשים ששתו חליטה של חילבה איבדו פחות משקל בשבוע הראשון וחזרו מהר יותר למשקל לידה (14)

מחקר שפורסם ב- 2018 ניתח תוצאות של 5 מחקרים מהשנים האחרונות שבדקו את יעילות החילבה להגברת חלב בהשוואה לפלצבו ובהשוואה לגלקטוגוגים אחרים. המחקר העלה שחילבה יעיל יותר ביחס לפלצבו, אך לא ביחס לגלקטוגוגים אחרים. הגלקטוגוגים שהוזכרו אינם נפוצים לשימוש בארץ לצורך הגברת חלב. (15)

ממחקרים בבעלי חיים עולה כי חילבה מוריד רמות סוכר (16,17) ומוריד רמות הורמונים של בלוטת התריס(18) . בנוסף עולה כי חילבה מגביר את ההשפעה של תרופות מדללות דם בבני אדם (19). בתיעוד של 1200 נשים שנטלו חילבה היו נשים שדיווחו על החמרה בסימפטומים של אסטמה ועל כאבי בטן ושלשולים (20) .

בייעוץ לאישה, המעוניינת לעשות שימוש בחילבה להגברת חלב יש לברר האם היא סובלת מאסתמה – מחשש שהטיפול יחריף את הסימפטומים, סוכרת- מחשש שחילבה יפגע באיזון ויגרום להיפוגליקמיה, חוסר איזון של בלוטת התריס- מחשש שחילבה יגרום לירידה ברמות ההורמונים ויוציא מאיזון (אם כי החשש מהשפעה על רמות הורמונים של בלוטת התריס הינו תאורטי בלבד כי עד כה לא היו דיווחים על השפעה זו במניקות). לנשים שנוטלות תרופות מדללות דם, למשל נשים לאחר לידה קיסרית הנוטלות קלקסן למשך מספר שבועות לאחר הלידה, יש להימנע, מנטילת חילבה יחד עם תרופות אלו.
נוסף על כך חשוב לשאול לגבי אלרגיה לבוטנים ולחומוס כי יש סבירות שאנשים אלרגיים לבוטנים ולחומוס, יהיו אלרגיים גם לחילבה, השייכת לאותה משפחה בוטנית. (21)
מבחינת ההשפעה אפשרית על תינוקות, החילבה עלול לגרום לכאבי בטן בתינוקות. (22)

לסיכום, חשוב לברר עם האישה המניקה את מניעיה לפנייה לסיוע מצמחים גלקטוגוגיים בתקופת ההנקה. כדאי לבדוק באופן פרטני האם ישנן מחלות רקע, רגישויות למיניהן ובאילו תרופות היא מטופלת באופן קבוע או מזדמן ובמידת הצורך להפנות לאנשי מקצוע מתאימים לצורך התאמת הצמח המתאים ביותר לצרכיה. (23)

מראי מקום

  1. American Academy of Pediatrics. Section on Breastfeeding. Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics 2012 available at http://pediatrics.aappublications.org/content/129/3/e827
  2. American Academy of Family Physicians Position Paper.2014 Family Physicians Supporting Breastfeeding. http://www.aafp.org/about/policies/all/breastfeeding-support.html
  3. World Health Organization Website. http://www.who.int/topics/breastfeeding/en/
  4. מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט 2012 https://www.health.gov.il/hozer/bz25_2012.pdf
  5. The Academy Of Breastfeeding Medicine Protocol Committee. ABM clinical protocol #9: use of galactogogues in initiating or augmenting the rate of maternal milk secretion (revised 2018). Breastfeed Med. 2011;6:41-9
    https://abm.memberclicks.net/assets/DOCUMENTS/PROTOCOLS/9-galactogogues-protocol-english.pdf
  6. Reyes Sánchez, N., Spörndly, E., Ledin, I. Effect of feeding different levels of foliage of Moringa oleifera to creole dairy cows on intake, digestibility, milk production and composition. (2006) Livestock Science, 101 (1-3), pp. 24-31
  7. The efficacy of malunggay (moringa oleifera) given to near term pregnant women in inducing early postpartum breast milk production- a double blind randomized clinical trial, Briton-Medrano, G. M.D., Ma Lucila Perez, M.D., 2002
  8. Estrella MC, Mantaring JB, David GZ, Taup MA. A double-blind, randomized controlled trial on the use of malunggay (Moringa oleifera) for augmentation of the volume of breastmilk among non-nursing mothers of preterm infants. Philipp J Pediatr. 2000;49:3-6
  9. Espinosa-Kuo CL. A randomized-controlled trial on the use of malunggay (Moringa oleifera) for augmentation of the volume of breastmilk among mothers of term infants. Filipino Fam Physician. 2005;43 1: 26- 33
  10. Mbikay M. Therapeutic Potential of Moringa oleifera Leaves in Chronic Hyperglycemia and Dyslipidemia: A Review. Frontiers in Pharmacology. 2012;3:24. doi:10.3389/fphar.2012.00024.
  11. Tahiliani P, Kar A. Role of Moringa oleifera leaf extract in the regulation of thyroid hormone status in adult male and female rats. Pharmacological Research. 2000;41(3):319–323
  12. Satish A, Sairam S, Ahmed F, Urooj A. Moringa oleifera Lam.: Protease activity against blood coagulation cascade. Pharmacognosy Research. 2012;4(1):44-49
  13. Thomas W. Hale, Hilary E.Rowe, Medications & Mothers' Milk. 17 ed 2017
  14. Turkyilmaz C, Onal E, Hirfanoglu IM, et al. The effect of galactagogue herbal tea on breast milk production and short-term catch-up of birth weight in the first week of life. J Altern Complement Med. 2011. February; 17 2: 139- 142
  15. Khan TM, Wu DB, Dolzhenko AV. Effectiveness of fenugreek as a galactagogue: A network meta-analysis. Phytother Res. 2018;32:402-12
  16. Xue W.-L., Li X.-S., Zhang J., Liu Y.-H., Wang Z.-L., Zhang R.-J. Effect of Trigonella foenum-graecum (Fenugreek) extract on blood glucose, blood lipid and hemorheological properties in streptozotocin-induced diabetic rats. Asia Pacific Journal of Clinical Nutrition. 2007;16(1):422–426. [PubMed]
  17. Ramesh B. K., Yogesh, Raghavendra H. L., Kantikar S. M., Prakash K. B. Antidiabetic and histopathological analysis of fenugreek extract on alloxan induced diabetic rats. International Journal of Drug Development and Research. 2010;2(2):356–364
  18. Panda S., Tahiliani P., Kar A. Inhibition of triiodothyronine production by fenugreek seed extract in mice and rats. Pharmacological Research. 1999;40(5):405–409
  19. https://toxnet.nlm.nih.gov/cgi-bin/sis/search2/f?./temp/~f1U0yZ:1:3@rec@
  20. Huggins KE. Fenugreek: one remedy for low milk production.
    http://www.breastfeedingonline.com/fenuhugg.shtml
  21. Allergy to Fenugreek (Trigonella foenum graecum)
    Patil, Sangita P et al.
    Annals of Allergy, Asthma & Immunology, Volume 78 , Issue 3 , 297 – 300
  22. Christof Schaefer, Paul W.J. Peters, Richard K Miller, Drugs during pregnancy and lactation, 3rd ed, 2014
  23. דף מידע בנושא: מעודדי ייצור חלב אם- גלקטוגוגים: האמנם?, מפרסומי משרד הבריאות, 2017

השאר תגובה