<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>אתגרים בהנקה Archives - האיגוד הישראלי למקצועות ההנקה</title>
	<atom:link href="https://ialp.org.il/category/%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://ialp.org.il/category/אתגרים-בהנקה/</link>
	<description></description>
	<lastBuildDate>Thu, 18 May 2023 06:15:48 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	

<image>
	<url>https://ialp.org.il/wp-content/uploads/2025/04/f42e6516-bf7e-4e81-a345-196b45702734-150x150.png</url>
	<title>אתגרים בהנקה Archives - האיגוד הישראלי למקצועות ההנקה</title>
	<link>https://ialp.org.il/category/אתגרים-בהנקה/</link>
	<width>32</width>
	<height>32</height>
</image> 
	<item>
		<title>קנדידה</title>
		<link>https://ialp.org.il/%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%93%d7%94/</link>
					<comments>https://ialp.org.il/%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%93%d7%94/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[ifatadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 01 Apr 2019 07:14:53 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[אתגרים בהנקה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://ialp.org.il/?p=1184</guid>

					<description><![CDATA[<p>קנדידה פטריה בעור הפטמה- איך מזהים ואיך מטפלים מירי פבזנר, ד&#34;ר נועה גור אריה, ד&#34;ר סמדר פקר-ניר, ד&#34;ר מורן פרידמן אחת הבעיות השכיחות, שבהן נתקלות נשים מניקות, היא פטריה בפטמה. אז איך מזהים, למי פונים ואיך מטפלים? סיבות לפטרייה בפטמה: הפטרייה Candida albicans מהווה חלק מהפלורה הנורמלית של רקמות ריריות. כתוצאה מסיבות שונות, שאחת מהן הינה&#8230;</p>
<p>The post <a href="https://ialp.org.il/%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%93%d7%94/">קנדידה</a> appeared first on <a href="https://ialp.org.il">האיגוד הישראלי למקצועות ההנקה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h1>קנדידה</h1>
<p><strong>פטריה בעור הפטמה- איך מזהים ואיך מטפלים</strong></p>
<p>מירי פבזנר, ד&quot;ר נועה גור אריה, ד&quot;ר סמדר פקר-ניר, ד&quot;ר מורן פרידמן</p>
<p>אחת הבעיות השכיחות, שבהן נתקלות נשים מניקות, היא פטריה בפטמה. אז איך מזהים, למי פונים ואיך מטפלים?</p>
<p><strong>סיבות לפטרייה בפטמה:</strong> הפטרייה Candida albicans מהווה חלק מהפלורה הנורמלית של רקמות ריריות. כתוצאה מסיבות שונות, שאחת מהן הינה טיפול אנטיביוטי, עלולה להיות צמיחה מוגברת של קנדידה אצל האם.</p>
<p>פטרת בעור הפטמה קשה לאבחון עקב כך שהפטמות עשויות להראות תקינות.</p>
<p><strong>מתי לחשוד בנוכחות של פטריה?</strong> הסימפטום העיקרי של הזיהום בקנדידה בפטמה הוא כאב שורף בעל אופי דוקר ומקרין, המופיע במהלך ההנקה או אחריה ויכול להיות מורגש גם בין הנקות.</p>
<p>על אף שהמראה של אזור הפטמה שנגועה בקנדידה מאופיינת הרבה פעמים במראה פטמה מבריק וורוד עם קילופים עדינים או קשקשת, הפטמות והשד עשויים גם להיות בעלי מראה תקין.</p>
<p>כאשר אופי הכאב, שהאם מתארת, אופייני לקנדידה, אך עור הפטמה נראה תקין חשוב להעריך האם קיימים הגורמים העשויים לגרום לנטייה לפתח זיהום בקנדידה: נטילה של אנטיביוטיקה בתקופה באחרונה, זיהום פטרייתי בפה התינוק ונטייה לקנדידה בעבר.</p>
<p>נוסף לכך חשוב לוודא שהכאב לא נובע מסיבות אחרות כגון נזק לפטמה עקב כך שחיבור התינוק לשד אינו תקין, ואזוספאזם (כיווץ כלי דם בפטמה) או זיהום חיידקי.</p>
<p><strong>למי פונים? אנשי מקצוע שיעזרו לאבחן ולקבל את הטיפול הנכון הם יועצת הנקה ורופא עור. אם אין תורים זמינים לרופא עור מומלץ לפנות לרופא משפחה. במקרה שיש חיפוי לבן על הלשון או על רירית הפה של התינוק יש לפנות לרופא ילדים לקבלת טיפול עבור התינוק.</strong></p>
<p><strong>איך מטפלים?</strong> נסקור את ההמלצות, המופיעות בספרות הרפואית ובפרוטוקולים של האקדמיה לרפואת הנקה:</p>
<p>במקרה של זיהום פטרתי ברור, הטיפול הוא באמצעות משחות אנטיפטרייתיות כגון miconazole או clotrimazole . במידה אין סימנים ברורים לפטרת עורית, אך אופי הכאב מחשיד לנוכחות של קנדידה, חשוב מאוד לפנות ליעוץ של יועצת הנקה על מנת לשלול סיבות אחרות לכאב.</p>
<p>אם עור הפטמה נראה אדום ומודלק הרופא ישקול משחה משולבת סטרואידים. לאחר מספר ימים, כאשר סימני הדלקת חולפים, ניתן להמשיך טיפול בתכשיר אנטיפטרייתי בלבד כדי להשלים משך טיפול של 14 ימים לכל הפחות. גם כאשר יש שיפור לאחר 1-2 ימים של טיפול במשחה אנטיפטרייתית חשוב מאוד לסיים טיפול של שבועיים.</p>
<p>כאשר יש סדקים פתוחים על הפטמות, עקב הזיהום הפטרייתי, וטיפול אנטיפטרייתי בלבד לא עוזר, כדאי לשלב את הטיפול עם משחה אנטיביוטית mupirocin, גם היא דורשת מרשם רופא.</p>
<p><strong>דגשים לגבי אופן המתן:</strong> ההמלצה היא למרוח את המשחה לאחר הנקה וכך ליצור מרווח זמן בו החומר נמצא במגע עם הפטמה, מה שימנע את המגע עם הפה של התינוק ואז אין צורך להסיר את המשחה, אלא רק בעדינות לספוג את השאריות במידה וישנן. הסרת המשחה ע&quot;י שפשוף העור עלולה להחמיר את מצב העור ואת הכאבים. את המשחה האנטיפיטרייתית יש למרוח אחרי כל הנקה.</p>
<p><strong>במקרה שרופא הילדים מאבחן קנדידה בפה של התינוק, הטיפול הוא באמצעות מתן תרופה אנטיפטרייתית.</strong> הטיפול המתאים ביותר מבחינת היעילות הינו לפה התינוק miconazole (daktarin oral gel) . את הג'ל יש למרוח 4 פעמים ביום ולהמשיך את הטיפול במשך שבוע לאחר העלמות הסימפטומים. <strong>חשוב להדגיש ש daktarin oral gel מיועד לטיפול בפטרייה בפה ואינו חודר טוב לעור. על כן אינו מתאים לטיפול בקנדידה בפטמות והטיפול צריך להיות ע&quot;י משחות כפי שהוצג לעיל. </strong><br />
<strong>תכשיר נוסף שמתאים לטיפול בקנדידה בפה של תינוק נקרא ניסטטין.</strong></p>
<p>לסיכום, קנדידה בפטמה הינה בעיה נפוצה. חשוב לפנות לגורמים הנכונים על מנת לקבל טיפול מתאים ולהמשיך להניק ללא כאבים.</p>
<p>The post <a href="https://ialp.org.il/%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%93%d7%94/">קנדידה</a> appeared first on <a href="https://ialp.org.il">האיגוד הישראלי למקצועות ההנקה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://ialp.org.il/%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%93%d7%94/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>הנחיות לאימא מניקה לאחר פתיחת אבצס ברקמת השד</title>
		<link>https://ialp.org.il/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%90-%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%a6%d7%a1-%d7%91%d7%a8%d7%a7/</link>
					<comments>https://ialp.org.il/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%90-%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%a6%d7%a1-%d7%91%d7%a8%d7%a7/#comments</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[ifatadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 01 Apr 2019 07:14:04 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[אתגרים בהנקה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://ialp.org.il/?p=1182</guid>

					<description><![CDATA[<p>הנחיות לאימא מניקה לאחר פתיחת אבצס ברקמת השד מהו אבצס ברקמת השד?( Breast abscess)  אבצס (מורסה) בשד מוגדרת כהתארגנות של מוגלה לתוך קפסולה המוקפת ברקמת שד מודלקת. אבצס בשד, קיים אצל אחוז קטן מנשים עם דלקת בשד אשר לא טופלה כראוי. איך לזהות אבצס בשד? יחד עם דלקת חריפה בשד עלול להיווצר באזור הדלקת, גוש&#8230;</p>
<p>The post <a href="https://ialp.org.il/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%90-%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%a6%d7%a1-%d7%91%d7%a8%d7%a7/">הנחיות לאימא מניקה לאחר פתיחת אבצס ברקמת השד</a> appeared first on <a href="https://ialp.org.il">האיגוד הישראלי למקצועות ההנקה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<div class="fl-builder-content fl-builder-content-1182 fl-builder-content-primary fl-builder-global-templates-locked" data-post-id="1182"><div class="fl-row fl-row-full-width fl-row-bg-color fl-node-6465c27098be6 fl-row-default-height fl-row-align-center" data-node="6465c27098be6">
	<div class="fl-row-content-wrap">
		<div class="uabb-row-separator uabb-top-row-separator" >
</div>
		    <div class="pp-row-separator pp-row-separator-bottom pp-separator-water" style="color: #ffffff">
        <svg class="pp-water-separator" xmlns="http://www.w3.org/2000/svg" xmlns:xlink="http://www.w3.org/1999/xlink" version="1.1" fill="currentColor" width="100%" height="30" viewBox="0 0 1920 127" xml:space="preserve" preserveAspectRatio="none" role="presentation">
<path d="M0,62c0,0,91.667-14.667,175.667,30.667C236.333,124,253,113.333,290.333,91.333s53.333-10,74,4
	s59.333,17.333,98.667-8.667c39.333-26,42,4,65.333,12S593.667,80,608.333,66C623,52,678.332,34,730.999,72s84,70.667,135.333,44
	s31.334-50.667,100-22.667s67.998,15.333,113.332-4.667s26.667,21.333,68.667-4s61.333-34.667,144,12s111.999,12.665,137.999-4.668
	s38,27.333,82,12s89.581-54.75,144-10c65.669,54.002,139.334-34,180.667-16.667c31.883,13.37,61.386,26.345,83.002,19.951V0H1.24
	L0,62z"/>
</svg>    </div>
    				<div class="fl-row-content fl-row-fixed-width fl-node-content">
		
<div class="fl-col-group fl-node-6465c27098b26" data-node="6465c27098b26">
			<div class="fl-col fl-node-6465c27098b68 fl-col-bg-color" data-node="6465c27098b68">
	<div class="fl-col-content fl-node-content"><div class="fl-module fl-module-heading fl-node-6465c27098ba7" data-node="6465c27098ba7">
	<div class="fl-module-content fl-node-content">
		<h1 class="fl-heading">
		<span class="fl-heading-text">הנחיות לאימא מניקה לאחר פתיחת אבצס ברקמת השד</span>
	</h1>
	</div>
</div>
</div>
</div>
	</div>
		</div>
	</div>
</div>
<div class="fl-row fl-row-fixed-width fl-row-bg-none fl-node-6465c25dd6481 fl-row-default-height fl-row-align-center" data-node="6465c25dd6481">
	<div class="fl-row-content-wrap">
		<div class="uabb-row-separator uabb-top-row-separator" >
</div>
						<div class="fl-row-content fl-row-fixed-width fl-node-content">
		
<div class="fl-col-group fl-node-6465c25dd7d2b" data-node="6465c25dd7d2b">
			<div class="fl-col fl-node-6465c25dd8113 fl-col-bg-color" data-node="6465c25dd8113">
	<div class="fl-col-content fl-node-content"><div class="fl-module fl-module-rich-text fl-node-6465c25ddad3c" data-node="6465c25ddad3c">
	<div class="fl-module-content fl-node-content">
		<div class="fl-rich-text">
	<h1></h1>
<p><strong>מהו אבצס ברקמת השד?( Breast abscess) </strong><br />
אבצס (מורסה) בשד מוגדרת כהתארגנות של מוגלה לתוך קפסולה המוקפת ברקמת שד מודלקת.<br />
אבצס בשד, קיים אצל אחוז קטן מנשים עם דלקת בשד אשר לא טופלה כראוי.</p>
<p><strong>איך לזהות אבצס בשד?</strong><br />
יחד עם דלקת חריפה בשד עלול להיווצר באזור הדלקת, גוש קשה למגע, אדום ומאוד רגיש.<br />
רוב הנשים מדווחות על אזור מוגדר המורם מהעור, אדום, חם וכואב.<br />
לעיתים יש חום מעל 38.5 מעלות צלזיוס ויש שחום חלף אך עדיין האם מאוד חלשה וסובלת מכאב ברור בשד ובעיקר באזור האבצס.</p>
<p><strong>הגורמים לאבצס בשד:</strong></p>
<ul>
<li>סיבוך ישיר של דלקת בשד, לרוב עקב איחור בתחילת הטיפול או טיפול לא נכון ולא מתאים לדלקת בשד.</li>
<li>הימנעות מהנקה בשד המודלק.</li>
<li>שד שהתמלא בחלב אם ולא רוקן באופן יעיל, על ידי הנקה, סחיטה או שאיבה.</li>
<li>גמילה פתאומית מההנקה.</li>
</ul>
<p>הגורמים הינם מגוונים, אך הימנעות מהוצאת חלב תכופה מהשד, גרמה לו להצטבר ולהזדהם בתוך רקמת השד. סביב הזיהום גופך יצר קפסולה אשר כלאה את המוגלה בתוכה, וזהו האבצס בשד.</p>
<p><strong>כיצד מטפלים באבצס?</strong><br />
לפי מצבך הרפואי וגודל האבצס, הרופא יבחר את הטיפול המומלץ לך.</p>
<p>קו טיפול ראשוני- ניקוז האבצס על ידי מחט ( עם או בלי הנחית אולטרה סאונד)<br />
Needle aspiration with or without ultrasound guidance</p>
<p>קו טיפול שני- הנחיית נקז תחת אולטרה סאונד לאבצס הגדול מ 3 סנטימטר.<br />
Ultrasound-guided percutaneous catheter placement</p>
<p>קו טיפול שלישי- פתיחה כירורגית של האבצס כקו טיפול ראשוני ,אם גודלו מעל ל 5 סנטימטר.<br />
Surgical incision and drainage.</p>
<p><strong>מה ההנחיות באשפוז לאחר ניקוז אבצס?</strong></p>
<ul>
<li>ישר לאחר ניקוז האבצס, עלייך להמשיך ביסודיות להוציא חלב מהשד. זכרי, שעיכוב בהוצאת חלב גרם לאבצס!</li>
<li>לאחר הניתוח חשוב לשאוב במשאבת חלב חשמלית , עדיפות למשאבה דו צדדית ודו שלבית. יש להקפיד על משאבה אישית ,חדשה ונקייה מחשש לזיהום נוסף בחתך הניתוח.<br />
חלק מהנשים ירגישו יותר נוח לסחוט חלב ידנית מהשד או להניק. בחרי בטוב לך, במטרה שהשד יהיה מרוקן מחלב.</li>
<li>גמילה או עיכוב בהוצאת חלב יעכבו את החלמת האזור ועלולים להחריף את הזיהום.</li>
<li>אין כל מניעה לתת את החלב הקסום שלך או להמשיך להניק מהשד לאחר הניקוז הכירורגי.</li>
<li>אם החתך קרוב לפטמה או הילה, יש לסגור את חתך ניתוח עם פלסטר עמיד למים, על ידי קרוב עדין של שולי הפצע. יועצת הנקה תלווה אותך בשאיבה הראשונה ובמקרה הצורך תנחה אותך על אופן סגירת החתך.</li>
<li>לעיתים, עקב מיקום החתך או מצב הדלקת בשד יש להתאים את חצוצרת השאיבה מחדש. בשאיבה הראשונה יועצת הנקה תנחה אותך לגבי גודל חצוצרת השאיבה וכיצד להתאימה בהתאם לצורך.</li>
<li>לאחר הניתוח את עלולה להרגיש כאב באזור החתך. אין שום מניעה לקחת משכך כאבים ומומלץ על משכך כאבים נוגד דלקת (למשל, אדוויל, נורופן וולטרן) אשר יעזור בטיפול בדלקת ומותר בהנקה.</li>
<li>חשוב להקפיד שפה התינוק לא יהיה במגע עם הפרשה מוגלתית מהניתוח או מעל לפצע הניתוח.</li>
<li>לחלק מהנשים יהיה נקז או פד בתוך חתך הניתוח בכדי למנוע את סגירתו.</li>
</ul>
<p><strong>הנחיות להתנהלות בבית עם חתך ניתוחי בשד:</strong></p>
<ul>
<li>דגש על היגיינת ידיים קפדנית עקב החתך הפעור. (היגיינת ידיים טובה, החלפת לבוש יומית וניקוי קפדני של ציוד המשאבה)</li>
<li>שטיפת פצע הניתוח לפחות 3 פעמים ביום עם סבון נוזלי רפואי.</li>
<li>הנחת סבון נוזלי רפואי מעל פצע הניתוח ועם מים זורמים לשטוף עד שהסבון נשטף במלואו.</li>
<li>לא לנגב את החתך. ניתן לנגב את העור מעל החתך בטפיחות עדינות, עם נייר סופג נקי ,או מגבת נקייה שיש להחליפה לאחר כל שטיפה.</li>
<li>לאחר השטיפה, לסגור את הפצע עם פד גזה סטרילי.</li>
<li>מטרת ריפוי הפצע היא מהפנים החוצה. לכן, חשוב ביותר להוציא חלב אם מחתך הניתוח בכל סחיטה ושאיבה בכדי למנוע סגירת הפצע מבחוץ כאשר החלק הפנימי טרם החלים.</li>
<li>מאוד חשוב להמשיך לקחת את האנטיביוטיקה לפחות 10-14 יום באדיקות מבלי להחסיר.<br />
מומלץ לקחת פרוביוטיקה לעידוד חיידקים הטובים שיעזרו לך להילחם בדלקת.</li>
<li>שבוע מהשחרור תוזמני לביקורת במרפאה כירורגית.</li>
<li>בכל שאלה או חשש ניתן לפנות למחלקה המנתחת או למרפאה כירורגית.</li>
<li>בכל החמרה בתחושה הכללית, עליית חום, שינוי בהפרשות הפצע, יש לפנות ישירות למיון .</li>
</ul>
<p><strong>הנחיות בנושא שאיבה והנקה לאחר חתך ניתוחי בשד:</strong></p>
<ul>
<li>עד לחזרה להנקה מלאה, עלייך להמשיך לשאוב לפחות 8-12 שאיבות ביממה. הנקה נחשבת במקום שאיבה.</li>
<li>לרוב הנשים קיימת ירידה בתפוקת החלב לאחר דלקת חריפה בשד. זהו תהליך הפיך ו 8-12 שאיבות ביממה במשאבה דו צדדית ודו שלבית, למשך 10-15 דקות, יעזרו לך להתגבר על הקושי ולחזור בעה"ש, להנקה מלאה.</li>
<li>בכל שאלה בנושא הנקה, יש להיפגש בהקדם עם יועצת הנקה.</li>
<li>גם אם בחרת להפסיק להניק, וזו החלטתך האישית וזכותך המלאה, יש להמשיך לשאוב כחלק מטיפול וניקוי רקמת השד, עד לסיום תהליך הדלקת. בבקשה לזכור לא להגיע לתחושת שד מלא.</li>
<li>אימא אשר בחרה לייבש את החלב ,תמשיך לשאוב לעיתים תכופות כל עוד הדלקת פעילה בשד ובהמשך תשאב רק כאשר מרגישה שהשד מלא. עם הזמן ירדו מספר השאיבות והכמות הנשאבת.</li>
</ul>
</div>
	</div>
</div>
</div>
</div>
	</div>
		</div>
	</div>
</div>
</div><div class="uabb-js-breakpoint" style="display: none;"></div><p>The post <a href="https://ialp.org.il/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%90-%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%a6%d7%a1-%d7%91%d7%a8%d7%a7/">הנחיות לאימא מניקה לאחר פתיחת אבצס ברקמת השד</a> appeared first on <a href="https://ialp.org.il">האיגוד הישראלי למקצועות ההנקה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://ialp.org.il/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%90-%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%a6%d7%a1-%d7%91%d7%a8%d7%a7/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>5</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>גודש ברקמת השד</title>
		<link>https://ialp.org.il/%d7%92%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%91%d7%a8%d7%a7%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%93/</link>
					<comments>https://ialp.org.il/%d7%92%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%91%d7%a8%d7%a7%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%93/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[ifatadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 01 Apr 2019 07:11:12 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[אתגרים בהנקה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://ialp.org.il/?p=1177</guid>

					<description><![CDATA[<p>גודש ברקמת השד גודש ברקמת השד לרוב מגיע ביום 3-5 לאחר הלידה ומאופיין עם התרחבות והתנפחות של השדיים בחלב אם ובנוזלים. כיצד תדעי שאת עם גודש ברקמת השד? השד ירגיש חם וקשה למגע. לרוב השד ירגיש לוחץ וכואב ללא קשר להנקה. יראה מתוח ומבריק. ללא אודם. תתכן פגיעה בזרימת החלב. לרוב התינוק יתקשה להיצמד יעיל&#8230;</p>
<p>The post <a href="https://ialp.org.il/%d7%92%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%91%d7%a8%d7%a7%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%93/">גודש ברקמת השד</a> appeared first on <a href="https://ialp.org.il">האיגוד הישראלי למקצועות ההנקה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h1>גודש ברקמת השד</h1>
<p>גודש ברקמת השד לרוב מגיע ביום 3-5 לאחר הלידה ומאופיין עם התרחבות והתנפחות של השדיים בחלב אם ובנוזלים.</p>
<p><strong>כיצד תדעי שאת עם גודש ברקמת השד?</strong></p>
<ul>
<li>השד ירגיש חם וקשה למגע.</li>
<li>לרוב השד ירגיש לוחץ וכואב ללא קשר להנקה.</li>
<li>יראה מתוח ומבריק. ללא אודם.</li>
<li>תתכן פגיעה בזרימת החלב.</li>
<li>לרוב התינוק יתקשה להיצמד יעיל לשד.</li>
</ul>
<p><strong>גורמים השכיחים למלאות וגודש בשד:</strong></p>
<ul>
<li>הפרדת אם תינוק.</li>
<li>הגבלת תדירות ומשך ההנקות.</li>
<li>הוצאה לא יעילה של חלב מהשד.</li>
</ul>
<p><strong>כיצד למנוע מלאות בשד וגודש?</strong></p>
<p>להניק!</p>
<p>מרגע הלידה יש להניק את התינוק לפחות 8-12 פעם במהלך היממה ולפי בקשתו בצורה יעילה כזו אשר מרוקנת את השד. אם מכל סיבה לא מתאפשרת הנקה יעילה אזי יש לסחוט או לשאוב את החלב לפחות 8-12 פעמים ביממה.<br />
זכרי ! ריקון השד לעיתים תכופות הוא הדרך הטובה ביותר להימנע ממלאות או גודש בשד.</p>
<p><strong>דרכים מומלצות לטיפול במלאות וגודש ברקמת השד:</strong></p>
<p>1. מניעה:</p>
<ul>
<li>הנקות מוקדמות ותכופות, מרגע הלידה.</li>
<li>להימנע מהפרדת אם ותינוק מרגע הלידה. אימהות ששהו עם תינוקן בביות מרגע הלידה בקושי סבלו מגודש ברקמת השד.</li>
<li>הצמדות אופטימלית לשד מראשית ההנקה.</li>
<li>הוצאת חלב מהשד בצורה יסודית, תכופה ויעילה.</li>
<li>הנקה לפי בקשת התינוק ולפחות 8-12 פעם ביממה מרגע הלידה.</li>
<li>ללא הגבלת תדירות או משך ההנקות.</li>
<li>לסיים הנקה על שד אחד לפני שעוברים לשד השני.</li>
</ul>
<p>2. ריכוך רקמת השד בכדי לעזור בהצמדות אופטימלית של תינוקך לשד:<br />
לקראת הנקה:<br />
עיסוי השד- במפגש עם יועצת הנקה מוסמכת היא תראה לך את שיטות העיסוי השונות המתאימות לך.</p>
<ul>
<li>ישנם מספר שיטות לעיסוי השד במטרה להניע את הנוזלים ,להוריד את הבצקת באזור השד וההילה ולהוריד את הכאב והגודש בשד.<br />
((Gua-Sha Therapy, Oketani breast massage, therapeutic breast massage in lactation TBML</li>
<li>ריכוך אזור ההילה הגדוש/בצקתי . תנועות עיסוי עדין של רקמת השד מההילה לכיוון בית השחי יביאו לריכוך ההילה ובכך להצמדות יעילה של תינוקך לשד הגדוש.Reverse pressure softening technique RPS) )</li>
<li>סחיטה ידנית של חלב מאזור ההילה/קדמת השד.</li>
</ul>
<p>במהלך ההנקה:</p>
<ul>
<li>דחיסת שד במהלך ההנקה.</li>
<li>שמירה על הצמדות יעילה במהלך ההנקה.</li>
<li>כאשר ירדה המלאות בשד, ניתן לשפר את הצמדות התינוק.</li>
</ul>
<p>לאחר ההנקה:</p>
<ul>
<li>הנחת קומפרס קר אשר מאיץ חילוף חומרים, מוריד כאב ובצקת בשד.</li>
<li>משכך כאבים נוגד דלקת (NSAID- ADVIL, NUROFEN, IBUPROFEN).</li>
<li>אם הקומפרס הקר הפשיר ואין הטבה ניתן לשאוב / לסחוט מעט חלב רק עד לתחושת נוחות בשד ולא עד לריקון.</li>
<li>בימי המלאות והגודש בעיקר נעדיף עיסוי של השד ולאחריו שימוש במשאבה חשמלית, דו צדדית ודו שלבית.</li>
</ul>
<p><strong>אימהות אשר בסיכון לפתח גודש:</strong><br />
אימהות עם שדיים קטנות ומוצקות.<br />
אימא לאחר תהליך לידה ארוך וקשה.<br />
עיכוב בתחילת ההנקה, דחיית הנקות, ניהול הנקה נוקשה והימנעות מהנקה במהלך הלילה.<br />
תינוק עם מציצה לא יעילה.<br />
לחץ חיצוני על השד (חזייה לוחצת, אצבעות האם ,אגרוף תינוק).<br />
סתימת פתח צינורית חלב בפטמה.(Bleb)</p>
<p>The post <a href="https://ialp.org.il/%d7%92%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%91%d7%a8%d7%a7%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%93/">גודש ברקמת השד</a> appeared first on <a href="https://ialp.org.il">האיגוד הישראלי למקצועות ההנקה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://ialp.org.il/%d7%92%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%91%d7%a8%d7%a7%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%93/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>ממלאות טבעית בשדיים ועד וגודש</title>
		<link>https://ialp.org.il/%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%98%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%95%d7%92%d7%95%d7%93%d7%a9/</link>
		
		<dc:creator><![CDATA[ifatadmin]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 01 Apr 2019 07:07:17 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[אתגרים בהנקה]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://ialp.org.il/?p=1172</guid>

					<description><![CDATA[<p>ממלאות טבעית בשדיים ועד וגודש משבוע 16 להריון, גופך מתחיל לייצר חלב אם. (בספרות השלב הראשון של ייצור החלב נקרא לקטוגנזיס 1 -Lactogenesis I) עוד לפני לידת התינוק יש בשדייך נוזל קסום הנקרא קולוסטרום. עם יציאת השיליה וההנקות התכופות, משתנה הרכב חלב האם מקולוסטרום עשיר בחומרי הגנה והזנה, סמיך וצהוב, לחלב מעבר המאופיין במרקם יותר&#8230;</p>
<p>The post <a href="https://ialp.org.il/%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%98%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%95%d7%92%d7%95%d7%93%d7%a9/">ממלאות טבעית בשדיים ועד וגודש</a> appeared first on <a href="https://ialp.org.il">האיגוד הישראלי למקצועות ההנקה</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<h1>ממלאות טבעית בשדיים ועד וגודש</h1>
<p>משבוע 16 להריון, גופך מתחיל לייצר חלב אם. (בספרות השלב הראשון של ייצור החלב נקרא לקטוגנזיס 1 -Lactogenesis I) עוד לפני לידת התינוק יש בשדייך נוזל קסום הנקרא קולוסטרום.</p>
<p>עם יציאת השיליה וההנקות התכופות, משתנה הרכב חלב האם מקולוסטרום עשיר בחומרי הגנה והזנה, סמיך וצהוב, לחלב מעבר המאופיין במרקם יותר נוזלי צהבהב לבן וקצת אחרי שבוע לערך, יהיה בשדייך חלב אם בשל המזין בצורה האופטימלית את תינוקך, למשך חודשי הנקה ושנות הנקה, ארוכים ומבורכים.</p>
<p>רוב הנשים חוות את תחושת המלאות המבורכת בשד 2-3 ימים לאחר הלידה. זהו שלב מצופה, תקין ונכון של ביסוס ההנקה.(בספרות זהו השלב השני של ייצור חלב הנקרא לקטוגנזיס 2 Lactogenesis II- ) עם יציאת הורמון השיליה, הפרוגסטרון ,הורמון ההנקה ,הפרולקטין, נוסק מעלה כתגובה ישירה להנקות התכופות.</p>
<p>בימים אלו תתרחש עליה מורגשת בנפח הנוזלים בשדייך וגם יתרחש שינוי בהרכב חלב האם שלך. זהו שלב מעבר מבורך מקולוסטרום לחלב מעבר בשדייך.</p>
<p>בממוצע כעבור 9 ימים מהלידה(בספרות זהו השלב השלישי של ייצור חלב הנקרא לקטוגנזיס 3 Lactogenesis III-) ותחת הנקות תכופות לפי בקשת התינוק בין 8-12 פעם ביממה, החלב אם בשדייך ישתנה מחלב מעבר לחלב אם בשל ומזין בצורה אופטימלית את תינוקך, עד לשלב בו תחליטו לסיים יחדיו את תקופת ההנקה היפה שלכם.</p>
<p><strong>כיצד תדעי שאת בשלב מלאות מבורכת בשדייך?</strong></p>
<ul>
<li>יומיים שלושה לאחר הלידה תרגישי שהשד גדל משמעותית, אך רך למגע.</li>
<li>תחושי תחושת כובד או אי נוחות קלה בשדייך.</li>
<li>שדייך ירגישו רכים וחמים למגע</li>
<li>לא תופרע זרימת החלב בשדייך ותבחיני בסחיטה, שהחלב שלך יותר נוזלי.</li>
<li>התינוק לא יתקשה להיצמד לשד.</li>
<li>לרוב המלאות תתרחש בשני השדיים.</li>
<li>תרגישי שד כבד סמוך לתחילת ההנקות ורך לאחריהן.</li>
</ul>
<p><strong>התנהלות נכונה בשלב המלאות ברקמת השד:</strong></p>
<ul>
<li>מרגע הלידה זכרי את החשיבות של שהייה רצופה עם תינוקך, מגע עור לעור והנקות תכופות.</li>
<li>במהלך ששת השבועות הראשונים לאחר הלידה מצופה מתינוק בריא לינוק לפחות 8-12 הנקות יעילות ביממה.</li>
<li>עלייך לוודא שתינוקך מתעורר להנקות ואם מנומנם יש להעירו כל 2-3 שעות במהלך היום או לסחוט את שדייך ולהעניק לו קולוסטרום /חלב מעבר בממוצע 5-10 מל לארוחה לפי היממה .</li>
<li>יש להקפיד על הצמדות א-סימטרית כשהלסת התחתונה פעורה ועמוקה לתוך רקמת השד. חשוב שסנטר התינוק יגע ראשון בשד, אף התינוק מול הפטמה וששפת התינוק תמוקם בתחילת ההילה.</li>
<li>מומלץ לדחוס את השד במהלך ההנקה בכדי לרוקן את האזורים המלאים.</li>
<li>חשוב מאוד לא לדלג על הנקות במהלך כל שעות היממה.</li>
</ul>
<p>אימא אשר נמצאת עם תינוקה מרגע הלידה ומניקה לפחות 8-12 פעם ביממה לפי דרישה את תינוקה, בצורה נכונה המרוקנת את השד ולא כואבת, תעבור בהצלחה את שלב המלאות ותגיע לביסוס הנקה יעיל ומהיר. אם מכל סיבה לא רוקנו השדיים מהחלב המבורך את עלולה לסבול מתופעת הגודש ברקמת השד.</p>
<p>The post <a href="https://ialp.org.il/%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%98%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%95%d7%92%d7%95%d7%93%d7%a9/">ממלאות טבעית בשדיים ועד וגודש</a> appeared first on <a href="https://ialp.org.il">האיגוד הישראלי למקצועות ההנקה</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
