לקוח מהבלוג של ILCA מה- 14.2.2020
תרגום והתאמה לעברית: ורד לב IBCLC
עריכה לשונית והגהה: עינת טלמון IBCLC

תובנות חדשות על השפעות חלב האם על אוכלוסיית חיידקי המעיים תורמות עוד למידע על חשיבותו של חלב האם.
בשנים האחרונות שומעים הרבה על חיידקי המעיים- המיקרוביום של המעיים- ולא בכדי. עדויות מצביעות על כך שהחיידקים במעיים שלנו משפיעים כמעט על כל היבט בתפקודנו, החל מתגובות הלחץ והחרדה שלנו, לתהליכי חילוף החומרים והתיאבון שלנו, לחוסן של מערכת החיסון שלנו, ואפילו לחוויה שלנו של מגדר ובחירת בני זוג. מחקרים מצביעים על כך שכשחיידקי המעיים אינם מאוזנים עלולות להיות השלכות שליליות: דיכאון וחרדה, השמנת יתר, תסמונת המעי הרגיז, מחלת אלצהיימר ואסטמה- כולם קשורים להפרעה באיזון של אוכלוסיית חיידקי המעיים.
באיזה אופן קשורים חיידקי המעיים להנקה? באופן משמעותי, מסתבר.

בהרצאה מקוונת (וובינר) של ILCA בוחן ג'רולד "טום" ג'ונסטון – אח מיילד ויועץ הנקה אמריקאי- את הקשר הזה. להלן, על סמך שיחתו של ג'ונסטון, עשרת הדברים שכל אנשי המקצוע בתחום ההנקה צריכים לדעת על אוכלוסיית חיידקי המעיים של האם המניקה ותינוקה.

1. אוכלוסיות חיידקי המעיים של התינוק ושל אמו קשורות זו בזו.
בתהליך הלידה עוברים חיידקי המעיים אל התינוק דרך החשיפה אל תעלת הלידה ובהמשך דרך חלב האם.

2. הקשר הוא דו כיווני.
ברפלקס שחרור החלב (MER ) ישנו כיווץ שרירי הגורם לשחרור החלב לכיוון התינוק. אולם הידעת שברגע שהרפלקס מאט, השרירים נרפים ומושכים פנימה את הרוק של התינוק? הלקטוציטים מגיבים לחשיפה לרוק על ידי ייצור מקרופאגים (תאים חיסוניים בולעניים) ייעודיים. אם התינוק נחשף לזיהום, בהזנה הבאה הוא יקבל את הנוגדנים הייעודיים הללו כדי שיוכל להילחם בזיהום הספציפי הזה.

3. קולוסטרום אינו באמת אוכל.
כן, קראת נכון! תינוקות מקבלים מעט קלוריות בהנקה ב-48 השעות הראשונות לחייהם, זאת בגלל שהקלוריות שבקולוסטרום אינן מיועדות לעיכול ולהזנה. הן מגיעות מתאי חיסון המיועדים לאכלס את מערכת החיסון של התינוק. במקום לחשוב על הקולוסטרום כבעל ערך קלורי עבור התינוק, ניתן לחשוב עליו כעל חלק משמעותי בבניית מערכת החיסון של התינוק.

4. הסוכרים בחלב האם הם יותר ממזון.
האוליגוסכרידים בחלב האם (HMO ) הם בעלי תפקיד משמעותי בהתפתחותה של אוכלוסיית חיידקי המעיים אצל התינוק. חלב אם מכיל יותר מ-100 סוגים של אוליגוסכרידים (בהשוואה לחלב פרה המכיל רק 2 סוגים). כל סוג שכזה הוא בעל ערך ייחודי לחיידקי המעיים של התינוק. חלקם הם פרהביוטיים, הפועלים להרבות את חיידקי המעיים הידידותיים. אחרים חוסמים את היקשרותם של חיידקים ובקטריות פולשניים, כמו RSV או E.coli למעי התינוק, בעזרת חסימת אתרי ההיקשרות. סוג נוסף מצפה את מערכת העיכול של התינוק ומונע מהפולשים להידבק אליה. אף אחד מאלה אינו מתעכל ע"י התינוק כפחמימה לפני הגעת התינוק לגיל 4 חודשים.

5. אוכלוסיית חיידקי המעיים של תינוק יונק היא המתאימה ביותר להזנתו.
מעיו של התינוק היונק מכילים קבוצה מיוחדת של בקטריות בשם מערכת ה- phosphotransferase . מערכת זו מעבירה לקטוז והופכת אותו זמין לשימוש. לתינוקות יונקים יש רמות גבוהות יותר של פוספוטרנספראז מלתינוקות שניזונים מתמ"ל. המשמעות היא כי תינוקות יונקים יכולים לנצל את מירב האנרגיה הזמינה עבורם מחלב האם. כך שיש להם מקור זמין ורציף של פחמימות עבור מוחם המתפתח.

לתינוקות יונקים יש כמות גדולה של חיידקי מעיים המייצרים ויטמין A, ויטמיני B, ויטמין K-2 ועוד. כאשר הם מקבלים חלב אם הוא מזין את מושבות החיידקים המייצרות את הרכיבים התזונתיים הללו. השאלה לגבי תכולת רכיבי תזונה בחלב האם כמו ברזל, ויטמין K ואחרים, אינה השאלה הרלוונטית. תינוקות בעצם לא מקבלים את רכיבי התזונה החיוניים הללו מחלב האם שהם יונקים, הם מקבלים מחלב האם את המרכיבים להאכלת אוכלוסיית חיידקי המעיים שלהם, והיא זו שלמעשה מייצרת את רכיבי התזונה הללו.

6. חלב אם מכיל קלוריות "בונוס"
תאי אפיתל בחלב האם (שנחשבו בעבר לתאים מתים) הם תאים חיים, פעילים ובעלי תפקיד חשוב. הם מייצרים אשכולות (הנקראים mammospheres ) במעיו של התינוק הממשיכים לייצר עוד חלב! מה שאומר שעל כל קלוריה שהתינוק מקבל מחלב האם, הוא יקבל קלוריות בונוס כשתאי האפיתל ימשיכו לייצר חלב בתוך המעיים שלו.

7. לתינוקות בהנקה מלאה יש אוכלוסיית חיידקי מעיים "פחות בשלה" וזה דבר טוב.
בעת הלידה היחס בין אוכלוסיות החיידקים במעיו של היילוד שונה מהרכב אוכלוסיות חיידקי המעיים של האם. במהלך 12 החודשים הראשונים לחייהם אוכלוסיית חיידקי המעיים של תינוקות משתנה באופן ברור ונעשית דומה להרכב אוכלוסיית חיידקי המעיים של אמם. אולם שינוי זה מואץ כאשר תינוקות נחשפים לתמ"ל או למזון מוצק. מהרגע בו תינוק מעכל מזון שונה מחלב אם, נוצר שינוי מהיר בהרכב חיידקי המעיים שלו. שינוי זה אינו הפיך. אולי כך ניתן להסביר מדוע תינוקות הניזונים מתמ"ל נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלות אוטואימוניות ולמחלות זיהומיות.

8. התערבויות בלידה משפיעות על אוכלוסיית חיידקי המעיים.
לידות קיסריות מפחיתות את החשיפה למיקרואורגניזמים. בקרב תינוקות שנולדו בלידה וגינלית נמצאו 135 מתוך 187 זנים של בקטריות אימהיות לאחר הלידה, לעומת 55 זנים בלבד שנמצאו בקרב תינוקות שנולדו בלידה קיסרית.
אנטיביוטיקה שניתנה לאמהות עם ממצא GBS חיובי במהלך הלידה עשויה להשפיע גם היא, מאחר והיא מחסלת גם חיידקי מעיים ידידותיים מתעלת הלידה.
את ההשפעה לטווח ארוך של התערבויות אלה על הבריאות קשה לאמוד בוודאות, אולם כדאי לשקול היטב נחיצותן של התערבויות במהלך הלידה.

9. מה לגבי מצבים מיוחדים?
רבים ממנגנוני העברת אוכלוסיית חיידקי המעיים נסמכים על לידה וגינלית טבעית ללא התערבות ועל האכלה ישירה. מה קורה במצבים שבהם מתקיימת שאיבה בלעדית, שימוש בתרומות חלב אם, או השראת הנקה עבור תינוק מאומץ או תינוק שנולד מפונדקאית?
שאיבה בלעדית ושימוש בחלב אם מתרומה משפיעים על אוכלוסיית חיידקי המעיים במידה מסוימת. פיסטור תרומות החלב מנטרל חלק מהרכיבים החיים שבחלב האם, ושאיבה בלעדית אינה מאפשרת לקשר הדו כיווני, באמצעות הרוק, לפעול.
עם זאת, כאשר באים לתת מענה לחששות של הורים, המדע מראה לנו שקבלה של חלב אם חשובה יותר מהדרך בה התינוק מקבל אותו.

10. מדע המיקרוביום נמצא עדיין בחיתוליו.
על פי ג'ונסטון חשוב לזכור שאנחנו רק מתחילים להבין את חשיבות פעילותם של חיידקי המעיים. יש עוד דרך ארוכה לעבור בתחום, יש עוד הרבה מה ללמוד. עבור אלה מאיתנו שעובדות בתחום ההנקה החדשות המרגשות הן בהבנת מערכת היחסים בין המרכיבים הייחודיים בחלב האם הפועלים באמצעות חיידקי המעיים של התינוק כדי להשפיע עליו מבחינה בריאותית.