מניעת עששת בפעוטות יונקים 2025
ד"ר ג'ינה ויסמן IBCLC, DMD
ד"ר יעל דובסטר-דוד DMD, IBCLC
מהי עששת
עששת היא ביטוי קליני נילווה לקדמה ולאורח חיים המודרני. היא קשורה להרגלי תזונה, היגיינה אורלית לקויה ולעליה בצריכת מזון מעובד וסוכר מתועש (1).
משרד הבריאות מגדיר עששת כמחלה זיהומית, כרונית ומדבקת. האתיולוגיה היא מולטי-פקטוריאלית: חיידקים מפרקים את הסוכר שנמצא על פני השיניים ומפרישים חומצה, המפרקת את הרקמות הקשות של השן. גורמי הסיכון כוללים בין היתר, פגמים התפתחותיים בזגוגית השן כגון היפופלזיה, ורמות גבוהות של בקטריה קריוגנית (גורמת לעששת) . STREP MUTANS (SM)
עששת גם מועברת מהמטפל (אם) במגע רוק. ילד שלאמו רמות SM גבוהות (כתוצאה מעששת לא מטופלת) יהיה בסיכון גבוה לרמות קריוגניות בעצמו (2).
עששת הילדות המוקדמת (ECC)מוגדרת ע"י האיגוד האמריקאי לרופאי שיניים לילדים כעששת נרחבת מאד, בילדים צעירים מאד. ובמקרים קיצוניים severe ECC (sECC) (3).
עמדת הארגונים הגדולים
ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים והמשך הנקה בשילוב מזונות משלימים עד גיל שנתיים לפחות (4). ארגון רופאי הילדים האמריקאי AAP ממליץ על הנקה של 24 ח' לפחות והמשך הנקה כל עוד שני הצדדים מעוניינים בכך (5).
בסקירה משנת 2020 נמצא כי פעולת ההנקה עצמה ישירות מהשד, הינה בעלת השפעה מיטבית על השיניים, על התפתחות עצמות הפנים והלסתות, ומונעת פתולוגיות בסגר (6).
ה-AAPD מתאר קשר בין צריכת מזון או משקאות קריוגניים בין הארוחות; האכלה לילית מבקבוק והנקה לילית ללא הגבלה, לבין עששת. גם שיניים צעירות ושיניים עם אמייל היפופלסטי נמצאו קשורות לסיכון מוגבר לעששת. הארגון רואה בהנקה יתרונות בריאותיים, תזונתיים, התפתחותיים, פסיכולוגיים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים, ולכן נוצר קונפליקט, כאשר תינוק או פעוט צעיר, מפתח עששת (7).
במרבית המחקרים שבדקו את הקשר בין הנקה להתפתחות עששת, לא נרשמה התייחסות למשתנים נוספים כגון ההגיינה האורלית, רמת החשיפה לפלואוריד והתזונה המשלימה, ומכאן הקושי בהערכת קשר נסיבתי להנקה (8).
בסקירה שיטתית וניתוח-על (מטא-אנליזה) עדכנית ל-2025, נמצא שהנקה עד גיל שנתיים אינה מהווה גורם סיכון לעששת. עם זאת, הנקה מעל גיל שנתיים, כן עלולה להוות גורם סיכון נוסף, בתנאים מסוימים: צריכה מוגברת של סוכרים אחרים וחוסר בצחצוח שיניים.(9)
הוכח כי ידע אימהי בנוגע לגורמי הסיכון יכולים לשמש ככלים פרקטיים לשינויים בתוך המשפחה ובכך לעזור למניעת עששת תוך כדי המשך הנקה (10).
האיגוד האירופאי לרפואת שיניים לילדים ממליץ על הפחתת מזון ומשקאות קריוגניים ותדירות האכלה בבקבוק, בעיקר בלילה לילדים הנחשבים בסיכון גבוה לעששת (פגים) (11) (12), וכך גם לילדים המוגדרים בסיכון גבוה לעששת מסיבות אחרות כגון לידה מכשירנית ומחלת האם בזמן ההריון, המשפיעים על התפתחות השיניים, ויכולים לגרום לפגמים התפתחותיים בזגוגית השן (13) (14). כלומר, הפגמים ההתפתחותיים בשן הם אלו המהווים גורם סיכון לעששת ולא ההנקה.
המלצת האיגוד הישראלי לרפואת שיניים לילדים היא להגיע לביקור דנטלי ראשון עם בקיעת השן הראשונה, ועד גיל שנה, כדי לאמוד את מצב הפה, לקבל הדרכה על הגיינה אורלית נכונה, ושינויים בהרגלי התזונה במידת הצורך וכל זאת כדי למנוע ככל האפשר עששת בזמן. אם מתקיימות "ארוחות לילה", המלצתם היא לנקות את הפה משאריות הנוזל ע"י מברשת או גאזה רטובה, או לפחות לתת לתינוק לשתות מים לאחר החלב, בתקווה שהמים ישטפו את שאריות החלב שנותר בחלל הפה (15).
סיכום והמלצות
שמירה על הגיינה אורלית טובה, תזונה משלימה שאינה קריוגנית והנקה ישירות מהשד ללא בקבוקים יסייעו במניעת עששת בילדות המוקדמת (16). יש להגיע לביקור דנטלי ראשון עם בקיעת השן הראשונה, ועד גיל שנה, כדי לאמוד את מצב הפה (15). במידה ומאובחנת עששת בתינוק או פעוט יונק, תחילה יש לשקול פרוטוקולים שמרניים, לוודא שההורים מצחצחים שיניים באופן קבוע ולפי ההנחיות (לא הילד מצחצח אלא ההורה מבצע את הפעולה); שאינו ניזון ממאכלים קריוגניים כולל גם מזונות הנחשבים "בריאים", כמו פירות יבשים ומיץ טבעי, שעלול להיות מתוק וגם בעל PH חומצי; מריחת פלואוריד טופיקאלי תקופתית לפי הצורך ומעקב אקטיבי, כל אלו יכולים לעצור עששת שכבר החלה (17) (9).
פעוטות המאובחנים עם ECC מופנים במקרים מסויימים לביצוע טיפול במסגרת בית חולים. הנחיות משרד הבריאות כוללות איסור טיפול תחת סדציה בפעוט שגילו מתחת ל-24 ח' שלא בבית החולים. מעבר לגיל זה ניתן לבצע טיפול דנטלי גם תחת סדציה הכרתית, נשאפת או עמוקה תוך ניטור מלא. מעקב פעיל במקביל לשינוי הרגלי הגיינה אורלית והרגלי אכילה, יכולים לאפשר את דחיית הטיפול למועד מאוחר יותר.
במקרים של sECC לעיתים עולה הצורך באמצעים מניעתיים נוספים. במקרים אלה נשקול הגבלת הנקה לילית, או אפילו גמילה חלקית או מלאה כפתרון קיצון לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות.
רשימת מקורות:
1. R Tham,G Bowatte, SC Dharmage, DJ Tan,MXZ Lau, X Dai, KJ Allen, CJ Lodge.
Breastfeeding and the risk of dental caries: a systematic review and meta-analysis. Acta
2015;104:62-84
2. https://www.gov.il/he/pages/disease-dental-caries?chapterIndex=2
3. https://www.aapd.org/assets/1/7/d_ecc.pdf
4. https://www.who.int/health-topics/breastfeeding#tab=tab_2
6. Nutrients 2020, 12(12), 3688; https://doi.org/10.3390/nu12123688, Relationship between Breastfeeding and Malocclusion: A Systematic Review of the Literature
7. https://www.aapd.org/media/policies_guidelines/p_eccclassifications.pdf
8. https://www.aapd.org/globalassets/media/policies_guidelines/bp_perinataloralhealthcare.pdf
9. Alexaki, F., Kostopoulou, M., Koleventi, K. et al. Does breastfeeding increase the risk of early childhood caries (ECC)? A systematic review. Eur Arch Paediatr Dent 26, 645–656 (2025). https://doi.org/10.1007/s40368-025-01051-4
10. Kharouba, J.; Mansour, S.; Ratson, T.; Naishlos, S.; Weissman, G.; Blumer, S. Knowledge of Breastfeeding Mothers Regarding Caries Prevention in Toddlers. Children 2023, 10, 136. https:// doi.org/10.3390/children10010136
11. https://www.eapd.eu/uploads/1722F50D_file.pdf
12. Prokocimer T, Amir E, Blumer S, Peretz B. Birth-Weight, Pregnancy Term, Pre-Natal and
Natal Complications Related to Child’s Dental Anomalies. The Journal of Clinical Pediatric
Dentistry;39,4\2015
13. Peretz B, Ram D, Azo E, Efrat Y.Preschool Carries as an indicator of future caries:a
longitudinal study.Pediatr Dent.2003;25(2):114-8
14. W. Kim Seow. Effects of preterm birth on oral growth and development. Australian Dental
1997l;42:2
16. Walesca M.Avila, Isabela A.Pordeus, Saul M.Paiva, Carolina C.Martins. Breast and Bottle
Feeding as Risk Factors for Dental Caries:A Systematic Review and Meta-Analysis.PLoS
2015;10(11)
17. Peretz B,Gluck.G. Early childhood caries (ECC): a preventive-conservative treatment mode
during a 12-month period.J Clin Pediatr Dent,2006;30(3);191-4